הגדרת המשל ומעמדו בדרשה

הסיפור על רקע הדרשה : בחינה פואטית | 149 83 להלן ניעזר בהגדרת המשל בספרות של המשל בדרשה הוא תפקיד רטורי מובהק . חז״ל על פי ההגדרות שהציעו שמעון גליקסברג, דוד שטרן ועפרה מאיר . בהתייחסו למשל במסגרת הדרשה כתב גליקסברג בשנת ת״ש : ׳צריך להבין את המושג משל לא בחינת ציור בודד בפני עצמו, אלא בתור ביאור חי לרעיונו של הדרשן, שהרי סגנון הדרשה צריך להיות חי וטבעי, וכל רעיון מופשט והגיון קר שאין בו זרם 84 גליקסברג התייחס לסיפורים המשובצים במדרשי חיים, הרי הוא כגוף בלי נשמה׳ . חז״ל . על פי הגדרתו, אין לנתק בין הז׳אנרים, המשל אינו עומד בפני עצמו והוא משועבד לדרשה . הדרשן מוצא במשל כר נרחב ליצירה ספרותית מקורית ; בין המשלים מצויים כאלה שהם קרובים יותר לסיפור . דוד שטרן מציין שאמנם במקור קשורה המילה ׳משל׳ לרעיונות של דימוי והקבלה, אלגוריה, השאלה וכיוצא בזה, אולם מאוחר יותר, בספרות חז״ל, מילה זו מציינת סיפורים המתווים קווים של דמיון . לדעתו, ניתן להגדיר את משלי חז״ל כסיפור על דרך המשל . המשל מסייע לדרשה, ממחיש ומפרש, משכנע ומדרבן לדרך התנהגות מסוימת ; הוא גם מבטא את עולמו הרוחני של הדרשן ומקדם את מטרות...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן