היחס בין הסיפור לדרשה ושאלת הסמכות

הסיפור על רקע הדרשה : בחינה פונקציונלית | 65 בדרשותיו של הרב יוסף חיים בולט הצד הסיפורי, כפי שנראה בהמשך . בדרשות מסוימות פרישת הסיפור בדרשה נמצאת בפרופורציות שונות, פעמים שהסיפור קצר ופעמים שהוא תופס את מרבית הדרשה . אולם על פי רוב ישנו תיאום בין הטקסטים, דהיינו, אין מתח בין הסיפורים לחומר העיוני התורני המקיף אותם . עפרה מאיר טוענת שארגונו של הסיפור בהקשר הדרשה יוצר זיקת גומלין בין הטקסטים – בין הדרשה והסיפור . לזיקה זו יש השפעה ניכרת על האופן שבו נקלט הסיפור . לדעתה, אין להתעלם מן ההבדלים בין ההקשר הספרותי לנסיבות ההיגוד ( נושא שעוד ארחיב בו ) , כאשר גם בהקשר הספרותי וגם בנסיבות ההיגוד הסיפור הוא מרכיב אחד בלבד . יש לציין כי קליטת הנמענים מושפעת לא רק מן הסיפור, אלא גם 4 מסמכותו של העורך, המחבר או המספר אשר מביא את הסיפור להקשרו . הדינמיקה של שיבוץ סיפורים ומשלים במסגרת הדרשה מלמדת על כך שהסיפור הוא סוג של התייחסות לרעיון הנאמר בדרשה . אמנם יש להכיר בהבדלים בין חומרי הסיפור לחומרי הדרשה, ועם זאת יש לאתר גם את נקודות המפגש בין שתי המערכות . ה׳יישום׳ ( application ) , ההתאמה בין הסיפור...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן