דרשות הרי"ח כחוליה במסורת הדרשה בישראל | 55 מדובר בספרים שאינם במרכז הקאנון הספרותי המוכר . ישנה גם תופעה של אי-ציון המקורות, המקשה על כל ניסיון להתחקות אחר מקורותיו . אין ספק שהיכרותו של הרי״ח את היצירה הרוחנית היהודית לסוגיה ולדורותיה הרבים, ומידת שימושו במקורות אלה, מעידות על רוחב אופקיו . ישנם מקורות שהוא עושה בהם שימוש רב יותר, כמו ספרי קבלה וספרים בעלי אוריינטציה קבלית : כתבי האר״י, ר׳ חיים ויטאל, הרש״ש, ספרי השל״ה ( רבי ישעיה הלוי הורוויץ ) ובעיקר שני לוחות הברית ; ספרי דרשנים ידועים, כגון יערות דבש לר׳ יהונתן אייבשיץ, עקדת יצחק לר׳ יצחק עארמה וספרי מוסר ומשלים 52 מוסריים, כגון משלי ר׳ יעקב קראנץ, המגיד מדובנא, אהל יעקב , קול יעקב ועוד . בבניית מסקנותיו ההלכתיות שילב הרי״ח במודע שיקולים קבליים . המקורות הקבליים שהוא מצטט, הם על פי רוב ספרדיים . לעומת זאת, המקורות ההלכתיים ה׳קונוונציונליים׳ המצוטטים על ידיו משקפים גישה אקלקטית : בחיבור בן איש חי הוא מביא מקורות ספרדיים-מזרחיים, תוך הבלטה מיוחדת של ספרי החיד״א ( ר׳ חיים דוד יוסף אזולאי ) לצד מקורות אשכנזיים אחרונים, כגון פנים מאיר...
אל הספר