א. הדרשה בישראל

36 | סיפורי הרב יוסף חיים מבגדאד מראשית ימי הביניים . בימי הביניים שימשה הדרשה כאמצעי השפעה על חיי הציבור וסייעה להחדרת תורה ומוסר . כמו כן שימשה הדרשה לביקורת חברתית, להטפת מוסר ולקריאה לתיקונים, וגם כאמצעי בידי הדרשן להוכחת בקיאותו במכמני התורה . רישומים של דרשות קיימים בידינו מהמאה השתים-עשרה ואילך, אז שימשה הדרשה בעיקר כאמצעי להזהיר על המצוות וללמד דינים הלכה למעשה . בין הדרשנים הידועים מתקופה זו : ר׳ אליעזר מגרמייזא ( המאה השתים-עשרה ) ; ר׳ משה מקוצי ( המאה השלוש-עשרה ) ; ר׳ יונה מגירונדי ( המאה הארבע-עשרה ) ; ר׳ ניסים מגירונדי ( המאה החמש-עשרה ) ; ר׳ יצחק עראמה, בעל עקדת יצחק ( המאה החמש-עשרה ) , גדול הדרשנים בדור הגירוש, שמיזג גישה עיונית עם תפיסה עממית על מנת לחזק את האמונה, לעמוד מול טענות הנוצרים ולתקן את המידות ; רבינו בחיי ( המאה השש- עשרה ) ; ור׳ יהודה מוסקטו ( המאה השש-עשרה ) , שבזמנו זכתה הדרשה לשלמות צורנית . מהמאה השש-עשרה ואילך נוצרה במזרח אירופה ספרות דרשנית עשירה ששיקפה את התהליכים החברתיים והרוחניים שהתרחשו בעולם היהודי . באותה תקופה רב דרשן נקרא ׳מגיד׳ או ׳מגיד מי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן