א. חקר ספרות הדרוש

14 | סיפורי הרב יוסף חיים מבגדאד פילוסופיות או קבליות של דורשיהן, נראה שאת עיקר העניין ימצאו בהן חוקרי הגות ולא חוקרי ספרות . אי לכך נזנח הדיון הספרותי בתופעה של הסיפור המשובץ במסגרת 3 הדרשה . את יסודות המחקר על הדרשה הציב יום טוב ליפמאן צונץ, במחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה . במחקרו על הדרשות בישראל הוא סוקר את הדרשות 4 ספר אחר הסוקר בצורה מקיפה את מנקודת מבט היסטורית ולאו דווקא ספרותית . 5 המוקדש השתלשלות הדרשה מימי קדם ועד לימינו הוא ספרו של שמעון גליקסברג, כולו לספרות הדרוש ומאפייניה הספרותיים והרטוריים . אף שהוא סקר עשרות דרשנים וחיבוריהם, כמה מקביעותיו ביחס למאפיינים הספרותיים אינן מדויקות והוא שייר מקום לחוקרים אחרים להתגדר בו . ספר נוסף המטפל בנושא הדרשה וסוקר 6 הכולל שורה של מספר דרשנים ויצירותיהם הוא קובץ המחקרים של ישראל בטאן, מונוגרפיות על דרשנים חשובים מימי הביניים ומראשית הזמן החדש . למרות שבספרו של בטאן אין תפיסה כוללת של ספרות הדרוש, ניתן למצוא בו הערות מועילות על תופעת הדרשה בפן ההגותי ; הפן הספרותי מפורט פחות . מפנה ממשי בחקר הדרשה הורגש בשנות השבעים והשמונים של המאה...  אל הספר