פרק ו: "אני מאמין לבגין" (1981-1977)

92 זבולון המר – ביוגרפיה פוליטית בעיניי מה שקרה זה דבר גדול, תוך כדי אי-ודאות למה זה מוביל [ . . . ] לא צריך לנפנף על עמדות של העבר [ . . . ] יהיה למפד"ל משקל יותר מאשר היה לה בממשלות אחרות ותהיה לה השפעה גדולה . אני מאמין לבגין לא פחות מסאדאת, ואפילו יותר . אני סומך עליו . ואני רוצה שהסיעה תאמין לנו, ולא תזרז אותנו . ומי שלא יאמין בנו יביע בנו אי-אמון . אם רוצים שלום – תן אמון 70 בנו . ותן אפשרות לנהל . לא צריך לקבל היסטריה משום צד . האופוריה מביקור סאדאת החלה להיסדק זמן לא רב לאחר האירוע ההיסטורי . המר זיהה את המגמה שאליה צועדת הממשלה כבר חודש לאחר ביקור סאדאת : "יש בעיה 71 קשה של השלום והמחיר שלו . כל אחד עושה את הגבול", אמר המר בישיבת הסיעה . השיחות בין ישראל למצרים ידעו עליות ומורדות, והיה נראה כי הסכם שלום רחוק מהשגה . לאור זאת, המר עדיין האמין שניתן יהיה להשאיר בידי ישראל את פתחת רפיח : "הממשלה רואה בפתחת רפיח כחגורה של ביטחון ישראל" . הוא דיווח בישיבת 72 סיעת המפד"ל כי עדיין אין הבנה עם המצרים בנושא זה . במרץ 1978 שידר המר פסימיות לאור ההתקדמות בשיחות עם המצרים והתמונה שהחלה לה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן