ענת קדרון 164 מבוא : הגולן — מרחב של אי-ודאות מאז כבש צה"ל את רמת הגולן ביוני 1967 עמד לפרקים האזור במרכזו של דיון ציבורי בנוגע לעתידו המדיני . דיון זה מתקיים בציבוריות הישראלית ובמישור הבין-לאומי ומעורר בקרב תושבי האזור הרגשת אי-ודאות באשר לעתידם ולעתיד האזור . עצמתו של הדיון משתנה לפי ההתפתחויות הפוליטיות : הלחצים הבין-לאומיים שהופנו אל ישראל בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה ( 1991 - 1992 ) כי תשיב את רמת הגולן לסוריה עלו בעקבות הצטרפותה של סוריה לקואליציה בראשות ארצות הברית נגד עיראק . הרגשת האי-ודאות שבה ופקדה את תושבי האזור בעצמה רבה יותר בעקבות המשא והמתן שהתקיים עם הסורים בתקופת ממשלת רבין ( 1992 - 1995 ) וממשלת פרס ( 1995 - 1996 ) , ולזמן קצר בתקופת כהונתו של 1 עד כישלון המשא ומתן בתקופת ממשלת ברק, בשנת 2000 . במשך אולמרט בשנת ,2008 השנים קידם ועד יישובי הגולן פעילות פוליטית, וזו הניבה שני חוקים שחיזקו את מעמדו הפוליטי של האזור . חוק הגולן משנת 1981 החיל את ריבונותה של ישראל על הגולן ; וחוק 2 יסוד משנת 2014 מחייב עריכת משאל עַם בכל דיון על ריבונות המדינה, ובכלל זה בגולן . אי-ודאות מו...
אל הספר