דימוי העולים מארצות האסלאם בסיפוריו של אליעזר שמאלי לאחר הקמת המדינה

דוד גדג׳ 92 שנתרחש בו בעבר הקרוב . [ . . . ] כל מה שיצא מתחת עטו הנאמן חתום בחותם האמת . ארוכה ורבגונית שורת הדמויות שתיאר, למן אנשי בראשית, אישי השומר, כובשי הגליל ועד לוחמי מלחמת העצמאות ; למן אנשי העמל והעבודה, ראשוני ההתיישבות העובדת ועד לישובי המעברות, וישובי הספר, והעולה החדש אך זה מקרוב בא . בכולם גילה את הטוב, הבריא, המחנך, בכולם חשף את נקודת המוקד היהודית, את כולם האיר באור של אהבת אחים . שורות אלה לקוחות מנימוקי השופטים שמשון מלצר, ברכה חבס ויוסף חנני, שבחרו להעניק לסופר אליעזר שמאלי את פרס ישראל הראשון לספרות ילדים ביום העצמאות תשי"ז . לבד מתיאור מדויק של שמאלי המהלך בארץ ומביא את נופה וקורות מתיישביה היהודים לקורא הצעיר בסיפורים רֵאליסטיים, דברי השופטים אוצרים גם את נקודת המבט המורכבת של הסופר על מושאי כתיבתו ; ואותה אני מבקש לנתח במאמר . שמאלי נולד ב- 1901 בעיירה רוז'ישצ'ה ( כיום באוקראינה ) . ב- 1920 עלה לארץ ישראל בתקופה המכוּנה העלייה השלישית והחל בלימודי הוראה בבית המדרש למורים של דוד ילין בירושלים . הוא לימד בבתי ספר במושבות ובערים, ולאחר הקמת המדינה כיהן כמפקח במשרד ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב