40 הבעל שם טוב וקבלת האר״י המלך והוא רואה שהכול אחיזת עיניים, אין הוא יכול להישאר בדרגה זו, שכן ״תענוג תמידי אינו תענוג״, כפי שמנוסח במספר מקומות המוטיב הבעש״טני של ״רצוא ושוב״ במדרגות קטנוּת וגדלוּת . ר׳ יעקב יוסף כותב משם הבעש״ט, כי כאשר מרוחק בן המלך מאביו, הוא רואה חומות ו״מותרות״, דברים מיותרים לכאורה, ובמדרגה זו עבודה זרה היא אכן עבודה זרה ויש לכפור בה . רק בחיק המלך ממש ״נודע לו שאינו דבר רע כלל״ . אך אם העיקרון הוא שיהיה לבן המלך תענוג, מה שלא ייתכן ״בדבר תמידי״, משמע מכאן שבן המלך שהגיע אל אביו וראה משם שהכול אחיזת עיניים, ישוב לדרגת הקיום שבה אחיזת העיניים נראית ממשית, הרע הוא רע והעבודה הזרה היא כפירה . נראה מכאן, כי משמעות הדברים היא שההבחנות, החומות והמחיצות הן המסגרת היחידה שבתוכה יכול האדם לתפקד . ״והבדילה הפרוכת לכם״ מרמז אולי על הצורך האנושי – ״לכם״ – במערכת הייררכית המקרבת דברים מסוימים ודוחה אחרים, וכך מתפקדת כל ההוויה, כולל המכניזם הפיזי של גוף האדם . כדי שיוכל האדם לפגוש את המלך, עליו לעבור דרך מחיצות ושערים ולקיים בתוכו מחיצות מבדילות, איסורים והיתרים וכו׳ . ברגעי...
אל הספר