ב. המתקת הדינים בשורשם וקבלת האר״י

36 הבעל שם טוב וקבלת האר״י מיתוק הדינים בשורשם, ניתן לומר שהיא מהפכת את משמעותה של קבלת האר״י, שכן זו האחרונה בנויה על הדיכוטומיה בין הקליפה והניצוץ, ואילו כאן הבעש״ט מדבר על הגילוי כי הקליפה עצמה אינה קליפה וכי הבורא מצוי גם בה . מצד אחד זוהי 6 ומצד המסקנה האחרונה מדברי ספר ״תיקוני זוהר״ לפיהם ״לית אתר פנוי מיניה״, שני הדבר מזכיר את מה שמכנה האר״י ״זיווג מיניה וביה״, המתרחש ברמות הגבוהות ביותר של האצילות, בפרצוף אריך אנפין, שם אין כל שניות, אין ימין ושמאל, ואין 7 על כל פנים, אין זו הדרך השגרתית בה מובנים דברי האר״י בענין העלאת זכר ונקבה . הניצוצות מעולם העשייה . עמדנו על כך שהדחיפות הרבה להמתקת מחשבות רעות וזרות אצל הבעש״ט קשורה בטבורה ליכולותיו ה״נבואיות״ . לדידו, המחשבות הזרות אינן אלא ״קדימונים״ לאסונות פוטנציאליים ועל כן יש חובה קדושה לפעול להמתיקם . אין זה רק עניין של תיקון אישי ; האישי והמציאות הכללית כרוכים זה בזה . וכשם שרצה הבעש״ט למתק דינים שבמציאות כך רצה ( הוא וחבורתו, יש לציין ) גם להַפּך רשעים – כלומר להחזיר בתשובה דווקא את אלו הרחוקים ביותר מדרכיה של הקהילה היהודית . דו...  אל הספר