ז. משמעות הטקס לסוגיַת הופעת החסידות

30 הבעל שם טוב וקבלת האר״י תשבי העלה בדרך שמא את האפשרות שר׳ ישראל הושפע מן הבעש״ט רק מן התקופה הקודמת לשנים תקי״א - תקי״ב ( 75 ) , שנת כשלון העלייה של הבעש״ט לארץ 7 על ישראל, כשלון שלדברי אחדים מן החוקרים הביא לשינוי עמוק בדרכו של הבעש״ט . פי זה היינו יכולים לומר שהבעש״ט עמד בראשה של חבורת מקובלים לוריאניים עד נסיעתו לארץ ישראל, ומשעה שחזר שינה את גישתו הדתית, ובעקבות כך פרשו ממנו כמה מקובלים שחדלו למצוא בו טעם ; על כן ר׳ ישראל חריף יכול היה להיות תלמידו וללמוד ממנו טקס לוריאני מובהק, אך כל התורה החסידית המיוחדת שפיתח נעדרת לגמרי מספריו, משום שפרש מרבו . אך פתרון זה בעייתי משום שהבעש״ט המשיך בדרך היחודים והשמות הקדושים עד יום מותו והנסיון לזהות נקודת שינוי דרמטית בדרכו של הבעש״ט אין לו, לעת עתה, על מה לסמוך . להבנתי, יש ללכת באחת משתי הדרכים הבאות : הדרך הראשונה תציע שהבעש״ט היה מורה שפנה לתלמידיו השונים כל אחד על פי דרכו ; כל אחד מתלמידי הבעש״ט בא אל רבו מתוך אינטרס אחר : האחד פנה אליו כמורה דרך בענייני קבלה לוריאנית, השני 7 בעבור רפואות ורק השלישי רצה גם לשמוע דבר מה על ״בשורה חדשה ...  אל הספר