4. אמירת פסוקים באופן מסוים כריטואל (שו׳ י-יד)

4 הבעל שם טוב וקבלת האר״י הריטואל ממנו . נשים לב שמדובר בשני המקומות במניפולציה על פסוקים שלמים, בעלי משמעות סמנטית ברורה, ולא – כפי התדיר בלחשים מאגיים – במילים חסרות פשר . אך מעניינת עוד יותר המשכה של אותה הפִּסקה, שיש בה רבות ללמדנו אודות דרכו של הבעש״ט : וכשיאמר עשרת הדברות בכוונה גדולה כאלו נאמר מפי הש״י [ = השם יתברך ] ממש לתוך פיו ע״י משה כזה מהש שהוא שם מע״ב שמות ואז כשירצה לחדש איזה דבר הן בעבודת הש״י או בתורה בנגלה ובנסתר יכוין שם הנ״ל אזי יראה נפלאות מתורתו הקדושה כל השנה או כל ימי חייו ( שם ) . הבעש״ט מחדש כאן ריטואל ייחודי, שתכליתו לאפשר חידושים ״בעבודת הש״י או בתורה״ לאורך כל השנה : יש לכוין בשם מה״ש, אחד מע״ב שמות, שהוא גם אותיות משה . אלא שבחג השבועות, בשנה בה יש סנכרון בין לוח השנה לבין היום בו קיבלו 60 ( או לכל הפחות – מקדשים על פי ראייה ) , בזמן אמירת עשרת הדברות את התורה ( בתפילת השחר ) , מטעינים את השם הזה במטען הסגולי שלו, על ידי ״כוונה גדולה כאלו נאמר מפי הש״י ממש לתוך פיו ע״י משה״ . עשרת הדברות נתפסות כאן כיסוד התורה כולה, וחג השבועות הוא כידוע חג מתן תורה, כך ש...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן