89 פרק ה : מיתוק הדינים שבדיבור שהוא מזכיר אותה, והוא מכנה אותה ״סוד גדול ועמוק״, ביטוי נדיר בכתביו . כלומר מדובר כאן, מבחינתו, בסוגיָה יסודית ביותר שהיא גם איזוטרית . פרט אחד שהוא מוסיף מעבר לאלו הידועים לנו מר׳ יעקב יוסף, הוא שהבעש״ט עצמו דרש את ראשי התיבות של ״אדני שפתי תפתח״ – ״אשת״, כמקבילות רעיוניות לעניינה הקבלי של ״אשת יפת תואר״ ( דב׳ כא, יא ) . 85 ״אשת יפת תואר״ היא הסוגיה בה״א הידיעה של העלאת ניצוצות מתוך הקליפות, כנטילת אישה זרה משוביה בין הקליפות, ככחות 86 כמו כן, בקבלה הלוריאנית משמשים ראשי התיבות הרע, וזיווגה אל תחום הקדושה . 87 גם שם, אש״ת גם כחלק אינטגראלי מיחוד שנתן האר״י לתיקון עוון אשת איש . חששות נוספים לגבי האפשרות שהמחבר לא שמע את הדברים ממש מן הבעש״ט אלא מצא אותם בכתב יד שאיננו יודעים עליו דבר, ועוד . דומני שבמקרה זה מוזסון נתפס לחששנות- יתר, שכן אין לחששותיו עילה של ממש . בסוגיה שבה אנו עוסקים אין מקבילה אצל ר׳ יעקב יוסף, וכאמור, הוא מתייחס אליה בחרדת קודש יוצאת מגדר הרגיל . סביר להניח, איפוא, שהוא שמע את הדברים ישירות מזקנו, או לכל היותר שמע מכלי שני, אך מתוך ו...
אל הספר