ג. ״שדי וחילופו כה״ת״: מהריגת רשעים להמתקת הרהורים

3 הבעל שם טוב וקבלת האר״י שם, בעקבות המדרש ( תנחומא, פרשה י, ומובא ברש״י על אתר ) , שמשה הרג את המצרי בשם זה – שם תכ״ה, שהוא בחילוף אותיות כה״ת . עד כמה שידיעותי משיגות, כוונות או סגולות העוסקות ביחס בין שני השמות, שד״י וכה״ת, מצויות אך ורק בכתבים הלוריאניים ואין למצוא אותן בספר הזוהר או אצל רמ״ק ובית מדרשו . כך, יש לפנינו ענין לוריאני מובהק שצד את עינו של הבעש״ט והוא נטלוֹמהקשרו, כפי שנראה, ועשה בו שימוש לענין תורת העלאת מחשבות זרות שהעסיקה אותו . ב״פרי עץ חיים״ מופיעה שורה הכתובה בנוסח סגולה בהקשר של קריאת התורה : מהחברים : בסיום יאמ׳ [ ר ] , ״כי לא עזב׳ [ ת ] דורשך ה׳״ ( תה׳ ט, יא ) , ס״ת [ = סופי תיבות ] תכ״ה, והו׳ [ א ] השם אשר הרג משה בו את המצרי, ״למה תכה רעך״ ( שמ׳ ב, יג ) והו׳ [ א ] פנימי של שדי, וכל המכוין בו ניצול מאד׳ [ ם ] רע כל היו׳ [ ם ] ( ויטאל, פרי עץ חיים, שער קריאת ס״ת, פרק ה, עג ע״א ) . סגולה קצרה זו מקורה כנראה בדרוש מורכב יותר של האר״י על שם ״יה״ : והנה שם זה [ = י״ה ] הוא למעלה בראש במקום הנשמה וסימניך : ״כל הנשמה תהלל י״ה הללויה״ ( תה׳ קנ, ו ) ירצה : עם כל נשימה...  אל הספר