י. סיכום: טבילת בעל שם בכוונות לוריאניות

0 פרק ב : טבילה במקווה כהמתקת הדינים בשורשם בעולמות עליונים, אלא היא שייכת בפועל לגוף האנושי ולתודעה האנושית . המקובל נכנס אל המים כשהדינים אופפים את גופו ואת תודעתו, ותוך כדי הטבילה הוא עובר תהליך של קבלה ואולי רגיעה ; תהליך זה עצמו ממתיק את הדינים . בניסוח מרוחק, 8 מנקז אליו את הדין, ניתן לומר שהבעש״ט, כצדיק יסוד עולם, ״אקסיס מונדי״, מעמיס את הדין על תודעתו ומבצע שינוי פנימי ביחס לאותה מעמסה . השינוי בתודעת 8 האדם הרואה עצמו כ״אקסיס מונדי״ הוא עצמו המתקת הדין במציאות . רביעית, ראינו כי ניתוחנו את הכוונה מסידורו של ר׳ אברהם שמשון עולה בקנה אחד באופן מובהק עם פירושו של המגיד ממזריטש לכוונה זו : ״כשמביאין את הדין לעולם המחשבה נמתק בשרשו״ . ההמתקה הינה תחושת פורקן, קטרזיס, ולפיכך זוכה ל״עלמא דחירו״ ( עולם החירות ) , שהרי, כמאמר החכם, ״אין שמחה כהתרת הספיקות״ . כמו כן, שיערנו שהכוונה להמתקת הדינים באמצעות טבילה במקווה התפתחה מתוך הכוונה לטבילה על מנת להקל על אשה המקשה ללדת, שהיא כוונה בסיסית ופשוטה, ותואמת את המצופה מבעלי שם בני התקופה ההיא, לשמור ולהגן על יולדות . לבסוף, ראינו כי ספרות ה...  אל הספר