ב. משמעות הטבילה על פי ספר ״ראשית חכמה״

76 הבעל שם טוב וקבלת האר״י 9 בכוונות הטבילה רמ״ק, אותה הכיר, יש להניח, בעיקר דרך ספר ״ראשית חכמה״ . של הבעש״ט ניתן לראות כי הוא הושפע הן מקבלה זו והן מקבלת האר״י : מן הראשונה נטל את רעיון הטבילה בשם ה׳ ממש, היינו חווית היבלעות באלוהות ; מן השני נטל הבעש״ט כמה מוטיבים בכוונות הטבילה שלו, אך הוסיף וחידש בהם, כפי שנראה . אביא כאן את דבריו של אליהו די וידאש אודות הטבילה, מספרו ״ראשית חכמה״, כמעט במלואם ( ועל אף אורכם ) , על מנת שניתן יהיה להתרשם עד כמה רעיון ״הלידה המחודשת״, הטבילה כתכלית כשלעצמה וכדבקות, היה מושרש כבר בקבלת צפת והוא 0 אינו בשום פנים חידוש של הבעש״ט : וסוד המקוה הוא סוד ידו״ד שהמקוה בו מ׳ סאה וכן ידו״ד בו ד׳ אותיות כל אות כוללת עשר והיינו סוד מקוה ישראל ידו״ד והבן בזה מ״ש [ = מה שאמרו, משנה יומא ח, ט ] ״מה מקוה מטהר הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל״ דהיינו טהרת נשמותיהם הדבקות בשמו, נ מ צ א ה ט ו ב ל ה ו א ד ב ק ב י ד ו ״ ד מ מ ש ל ט ה ר ג ו פ ו ו נ פ ש ו , ג ו פ ו ב מ י ם ו נ פ ש ו ב ר ו ח נ י ו ׳ [ ת ] ה ש ם ה ש ו ר ה ש ם , ובזה לא יז [ י ] קהו אפילו יהיו המים קרים...  אל הספר