ג. ביצוע כוונות האר״י בחוגי המקובלים בני זמנו של הבעש״ט

5 פרק א : ״לקשר את עצמו״ בכוונות וביחודים – קבלת האר״י כשפה רפלקטיבית ר׳ ישעיה יעקב בן יהודה ליב הלוי, מתלמידיו של מי שעמד בראש קלויז המקובלים 35 בברודי, ר׳ חיים צאנזר, כתב ספר קבלי בשם ״וחרב פיפיות״ וחיבורים נוספים . החיבור יצא בלבוב תקמ״ו ( 786 ) , כלומר כרבע מאה לאחר פטירת הבעש״ט . עם זאת הוא מייצג נאמנה את האופן בו מקובלים בני זמנו הבינו מה הם עושים שעה שהם מכוונים בכוונות האר״י . החיבור הוא למעשה פירוש על הכוונות הלוריאניות לקריאת שמע . באופן ספציפי הוא מסביר את הקשר בין קריאת שמע לבין שם מ״ב ושם ע״ב המסודרים על תיבות הפרשיות שבסידורי הכוונות הלוריאניים . המחבר מקדים כמה הקדמות, בהן הוא מסביר את הקשר הקבלי-לוריאני בין שם מ״ב לקריאת שמע ואת המבנים הקבליים הסבוכים שיש לתקנם וליחדם על ידי קריאת שמע . בתוך כך, הוא מסביר בפירוט כיצד יש ״לבצע״ את הפעולה המאגית-תיאורגית הזו, הנקראת ייחוד והמשכת שפע : ונבאר מעתה טעם לצרופי האותיות מפני מה שמות הקדושים על הרוב באים בסוד צירוף ישר הפוך ישר או כולן ישר והוא לטעם שבארנו בסוד שם ע״ב הנזכר למעלה, כי כשאנו רוצין לעשו׳ [ ת ] פעולה או השבעה ע״י שם...  אל הספר