ב. כוונות האר״י: בין התעלות לאיזומורפיות

45 פרק א : ״לקשר את עצמו״ בכוונות וביחודים – קבלת האר״י כשפה רפלקטיבית החשוב ביותר לענייננו בדפוס, שהיה הזמין ביותר לידיעות אודות קבלת האר״י באיזור בו פעל הבעש״ט, הוא ספר ״משנת חסידים״ לר׳ עמנואל חי ריקי, שנדפס לראשונה באמשטרדם תפ״ז, אך נדפס שוב בזאלקווא ( בית דפוס בו יודפסו מאוחר יותר ספרי חסידות רבים נוספים ) בשנת תק״ד ( 743 - 744 ) , דהיינו ממש בשנים בהם פעל 6 הבעש״ט במז׳יבוז׳ ובסביבתה . מספר חוקרים ביקשו לאפיין את התפילה בכוונות על פי האר״י מן הבחינה הפנומנולוגית . השאלות הן אותן שאלות שנשאלו כלפי תפילתם של ראשוני המקובלים – האם מטרת הכוונות היא לתקן את האלוהות ? להמשיך שפע כלפי מטה ? לחבר ולייחד בין ספירות ? להתעלות יחד איתן ? מה היחס בין הגימטריות הרבות המובאות בתוך היחודים לבין חוויית היחוד ? האם יש ליחודים מימד פסיכולוגי ? אתן דוגמא בודדת לכוונה מכוונות האר״י, אותה הציג ר׳ חיים ויטאל ( אם כי לא קיבל אותה בעצמו מרבו ) על מנת להמחיש את מורכבות הענין . מדובר בכוונות לפסוק הפותח את תפילה העמידה, ״אדני שפתי תפתח״ ( תה׳ נא, יז ) . הבחירה בפסוק זה אינה מקרית כלל ועיקר : הוא יעסיק אותנ...  אל הספר