ד. ״אחד מן הקדמונים״: שמאן ובעל שם

33 מבוא : אקדמות לחקר הבעש״ט 33 המחקר אודות המרכיב של היותו של הבעש״ט בעל שם מתאפיין בתהפוכות ותמורות . לכאורה, כמעט מיותר לומר שהבעל שם טוב היה בעל שם, אך לפעמים גם את המובן מאליו יש להוכיח . כמה מההיסטוריונים המוקדמים השמיטו פן זה משרטוט 66 שלא חשו בנוח עם 65 להתכחשות זו ישנם יסודות בקרב החסידים עצמם,דמותו . שימושו הפרקטי של הבעש״ט בשמות קדושים, דבר האסור בתכלית האיסור בכתבים הלוריאניים, כאמור . אך כבר שלום ביסס את ״דמותו ההיסטורית״ של הבעש״ט כמי שבראש ובראשונה היה בעל שם העוסק בריפוי בעזרת שמות קדושים, מגרש שדים 67 וכל כיוצא באלו . את דרכו המשיכו ופיתחו משה רוסמן, עמנואל אטקס ואוריאל גלמן . 65 ההיסטוריוגרפיה החסידית החלה את דרכה בראיית בעלי השם כשכבה הנמוכה ביותר של החברה . ראו : דובנוב, תולדות החסידות, עמ׳ 47 - 48 ; הורודצקי, החסידות והחסידים, עמ׳ יב ; שמרוק, החסידות ; וייס, ראשית צמיחתה, עמ׳ 54 - ,58 הביא שתי ראיות למעמדם הנחות של בעלי השם, האחת מתולדות יעקב יוסף והשניה משבחי הבעש״ט ; ליברמן הפריך את טיעוני וייס לגבי הראיה שהביא מספר תולדות יעקב יוסף ( הנ״ל, כיצד חוקרים, עמ׳ 3 - 5...  אל הספר