ג. הקונטקסט הלוריאני לפעילות הבעש״ט

הבעל שם טוב וקבלת האר״י 24 בפירושים רעיוניים לקבלה סבוכה זו, כמו גם בתיווכה וארגונה מחדש, על מנת שקהל רחב יותר של יהודים יוכלו ללומדה . נזכיר את הבולטים שביניהם : במערב אירופה פעל בתקופה זו ר׳ משה חיים לוצאטו ( הרמח״ל ) ; בארץ ישראל פעל אז הרב שלום שרעבי ( הרש״ש ) ; במרכז ובמערב אירופה פעל באותה תקופה ר׳ יעקב עמדן, מחבר הסידור ״קול יעקב״ ; ובמזרח אירופה פעלו אז שלל חוגים : הבעש״ט וחוגו, מקובלי הקלויז בברודי ובמקומות נוספים, ומעט מאוחר יותר פעלו הגאון ר׳ אליהו מוילנא ( הגר״א ) וחוג תלמידיו וממשיכי דרכו בקבלה . באיזור פעילותו של הבעש״ט פעלו כמה קלויזים בהם ישבו חוגי מקובלים שעסקו 23 וקיבלו על כך תמיכה מנדיבי באינטנסיביות בקבלת האר״י והתפללו על פי כוונותיו, 24 בהמשך למסורת האשכנזית מחד, ולמסורת הלוריאנית מאידך, מקובלי הקהילה . 25 מוסדות אלו המשיכו להתקיים במקביל הקלויזים הרבו מאוד בתעניות ובסיגופים . להתבססותה של התנועה החסידית, וכתב ״חרם ברודי״ שיצא נגד החסידים ( חסידי הבעש״ט ! ) בשנת תקל״ב ( 1772 ) מזכיר את יושבי הקלויז כמי ש״מותר״ להם להתפלל 26 בסידור האר״י . ב״שבחי הבעש״ט״ חכמי קלויזי...  אל הספר