48 1 מירב פרץ הזהות הגברית שהם מכוננים ואת מערכת היחסים שהיא מקיימת עם האידיאל הגברי המקומי , שצבא וצבאיות הם חלק אינהרנטי מתוכו . טענתי המרכזית היא כי הנמנעים משירות צבאי מתנגדים , בתפיסותיהם ובמעשיהם , לדפוסים שמזוהים עם הגבריות ההגמונית המקומית וכי התנגדות זו מתפתחת בהדרגה לאורך חייהם , בזיקה הדדית לבחירתם שלא לשרת בצבא . ניצניה הראשונים של ההתנגדות מתגלים בגיל הנערות , בכינון זהות גברית שמדגישה תכונות ורגשות המובחנים מהתבנית המצופה מנערים ומחיילים . ההתנגדות לגבריות ההגמונית מתחזקת במסגרת המפגש הטעון עם המערכת הצבאית , מקבלת תוקף מעצם הבחירה שלא לשרת בצבא ומהפרקטיקה החתרנית שמממשת אותה , ומובילה בסופו של דבר לכינונה של זהות נון-קונפורמית במובנה הרחב . התעצבותה של הבחירה שלא לשרת בצבא כפרקטיקה מתמשכת ומתפתחת של התנגדות לגבריות ההגמונית חושפת את הזיהוי העמוק שמתקיים בין גבריות לצבאיות בחברה בישראל , אך גם את מרחב הפעולה שיוצר זיהוי זה . הבניית השירות הצבאי כמבחן חניכה לגבריות הסטנדרטית והאידיאלית , שתכליתה לעודד גברים לממש את גבריותם במונחים צבאיים , עשויה להאיץ במקביל את השאיפה של ג...
אל הספר