הורות בראי הפילוסופיה

הורות בראי הפילוסופיה | 111 לזה, ובכך להזין הורות טובה בהגות תומכת ומותאמת לכל שלב בגידול ילדים . הדיון בפרק כולל התייחסות להגותם של פילוסופים נבחרים כגון אפלטון, אריסטו, לוק, רוסו, קאנט ומיל, וכן מעלה תהיות באשר להגותו החינוכית של קורצ'אק . טענת היסוד המרכזית שתועלה בפרק תאיר עובדה מעניינת : דווקא הוגי הדעות מתקופת העת העתיקה, דרך הרנסנס ועד תקופת העת החדשה, שמיקמו את חיי הילד והאדם במרכז, זנחו במידה רבה את מושג ההורות ואת החינוך מהבית וכשלו ביישומם באופן אישי . יוצעו כמה סיבות אפשריות לכך : ראשית, הפער בין הבנת תפקידם של הפילוסופים כהורים לבין עיסוקם המועדף בכתיבה, בהגות ובהוראה . שנית, לא מעט מתנועות הנאורות של תנועת ההשכלה, בעיקר מהמחצית השנייה של המאה ה - 19 ואילך, חרתו על דגלן את ההפרדה בין דת ואדם, בין אדם לבין מוצאו הקהילתי, בין דת ומדינה, בין מסורת וחינוך, וביקשו למצוא תחליפים לגידולם ולחינוכם של הילדים ובני הנוער שנשלחו למסגרות דתיות, חברתיות, פוליטיות ואחרות . מכאן התפתחו תאוריות ואסכולות נטורליסטיות שהחלו לתהות לגבי היתרונות והחסרונות של מסגרות גידול אחרות, שאינן מהסוג המסו...  אל הספר