המגרב

258 ארץ מקלט בארץ ישראל הביאו להתחדשות ההגירה לארץ מסיבות אידאולוגיות — דתיות, ציוניות ולעתים שתי הסיבות גם יחד — ולא בשל רדיפות פוליטיות או מצוקה כלכלית . 36 על פי נתוני לשכת העלייה בירושלים, בשנות העשרים של המאה ה- 20 הגיעו לארץ ישראל פחות מ- 200 יהודים ממרוקו, מתוניסיה, מלוב ומאלג'יריה . 37 למרות היקף ההגירה המצומצם נוסדו בארצות הללו לשכות עלייה, ובראשן עמד בדרך כלל בן הקהילה ; זה קיבל את כל המידע הדרוש להגירה . לרוב נוסדו לשכות העלייה בערים המרכזיות, ואלה טיפלו בבקשות העלייה של האזור כולו . בעיר סֶפְרוּ, המרוחקת כ- 25 קילומטרים מפאס, חייתה קהילה יהודית קטנה ומבוססת כלכלית שחבריה החליטו בראשית שנות העשרים להגר לארץ ישראל . האגודה הציונית בפאס פנתה להנהלה הציונית בלונדון בנוגע ליהודי ספרו וטענה כי רוב חברי הקהילה חיסלו את עסקיהם במקום וכי הם מבקשים לעלות לארץ ישראל . יהודי ספרו ביקשו למַנות את יוסף לוי — סוחר וחניך לשעבר בבית הספר של כי"ח שהתנגד לאידאולוגיה הרפורמיסטית-מערבית של החינוך הצרפתי והתקרב לרעיון הציוני — לנציג התנועה הציונית בפאס . 38 פנייתו של לוי להנהלה הציונית בבקשה ליי...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב