מחנה ההסגר (קרנטינה) וחדר החיטוי (דיסאינפקצייה)

722חופי הארץ בטיפוסים אלימים, פגועי נפש ונשאי מחלות מידבקות . קבלת פנים מעין זו ודאי לא עלתה על דעתם . הטיפול בחולים והאמצעים הכספיים שהושקעו במציאת פתרונות הולמים למצבם עוררו דיון עקרוני על אופי המהגרים המיטבי הנחוץ לבניין הארץ . 'קנה- המדה שלנו צריך להיות הבאת אלמנטים בונים לארץ', כתב גורדון לפרופסור פיק . גורדון קבל נגד פקידי ההגירה של הממשל אשר מאפשרים את כניסתם של מהגרים שאינם כשירים לעבודה, אך מונעים את כניסתם של צעירים נשאי מחלות מידבקות, אשר יוכלו להיכנס למעגל העבודה לאחר הבראתם . חוסר העקביות בעייתי, וגורדון סבר כי על ההנהלה הציונית לצאת נגד שרירות לִבה של הפקידות הבריטית . ככה, למשל, מחלת לב . מנקודת מבטנו, אלמנט כזה לא צריך להכנס אלינו בשום אופן . תנאי הארץ מצד הבריאות קשים מאד בשביל בריאותם . לפי דעות הרופאים, וצריך הוא לחיות בתנאים מיוחדים . מחוץ לזה חולה כזה איננו מסוגל כמעט לשום עבודה חוץ מעבודות נבחרות שאי-אפשר כמעט להשיגם בארץ . ואם עלינו למנוע מעולים כאלה, או אפילו להחזיר אותם, בכל זאת הממשלה אינה אומרת — ובצדק — הכניסה לעולה כזה . אבל באי- עקביות גמורה היא אומרת הכני...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב