196 ארץ מקלט גם בעימותים עם הנוסעים ועם רשויות ההגירה המנדטוריות . אִיסְמַעִין נָצְרָת, ראש חבורת הסבלים בחיפה, היה, כפי שנראה בהמשך הפרק, ההפך הגמור מדמותו של הסבל הערבי אבו אלי בסיפור הילדים התמים של סמילנסקי . הירידה מהאנייה בחיפה הייתה נוחה משהייתה בנמל יפו . אמנם בחיפה טרם נבנה הנמל, אך התנאים הטבעיים של מפרץ חיפה אפשרו עגינה בטוחה . הר הכרמל חסם את הרוחות המזרחיות, ומפרץ חיפה — להבדיל מנמל יפו — לא היה סלעי, והאניות יכלו לעגון סמוך לחוף . לאחר שהטילה האנייה עוגן ירדו הנוסעים אל סירות משוטים או אל הדוברות, אלה הביאו אותם עד המזח הטורקי, ומשם צעדו 2 כל דוברה נשאה כמאתיים הנוסעים ברגל לאזור החיטוי והבדיקות הרפואיות . נוסעים, וכשהיה מזג האוויר נוח חיברו שתי דוברות לסירה גוררת והורידו אליהן בעת ובעונה אחת את כל נוסעי האנייה עם כבודתם . ירידת הנוסעים בנמל יפו הייתה מסובכת יותר בשל המרחק הרב של האנייה מהחוף ובשל הסלעים הרבים שסיכנו את סירות המשוטים . נוסעי המחלקה השלישית נשלחו היישר להסגר, ואילו נוסעי המחלקה הראשונה והמחלקה השנייה הורדו בבית המכס : 'בזמן שהים אי-שקט, שזה בערך שמונה 2 פר...
אל הספר