ההפלגה לארץ ישראל

371על פני מים סוערים כך תוארה ההגעה לחופי ארץ ישראל בזיכרונות אנשי 'העלייה השלישית' ובסיפור לילדים של משה סמילנסקי משנת 1925 . בזיכרונות שנכתבו שנים ארוכות לאחר ההגעה לארץ נראה כי קו החוף של יפו וחיפה הנשקף מסיפון האנייה הקסים את היהודים, שראו את הארץ אך טרם נכנסו אליה . בעומדם על סיפון האנייה הם הריחו את פריחת ההדרים ( אף שהאניות עגנו כקילומטר מהחוף ) וצפו על רכס הכרמל ושכונת הדר בחיפה ועל מסגדיה ובתיה של יפו שנבנו בסגנון אדריכלי מוסלמי, שהיה שונה בתכלית מהנוף האירופי אשר ממנו יצאו ואותו הכירו . בזיכרונותיהם של מדרשי וחבריו הם היו בנים אובדים ששבו למולדתם ההיסטורית . בשיבתם אל הקרקע ואל עבודת האדמה הם ביקשו לברוא את עצמם מחדש כיהודים חדשים ובריאים שבאו לבנות את ארץ ישראל ולהיבנות ממנה . מסעם לארץ היה 'שיבת ציון' בגרסה מודרנית של עם שגלה וחזר לארצו, גלה בשנית וכעת חוזר בשלישית לאחר גלות ארוכה של אלפיים שנה . בסיפור הילדים של משה סמילנסקי אין קו חוף ואין ריח הדרים . העולים הם מהגרים שנדחקו והצטופפו בבטנה של אנייה רעועה צפופה ומחניקה . נוסעיה היו מלוכלכים, ורעבים ולבשו סמרטוטים מטולאים, ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב