26 | יעקב מעוז ההתגלות המשמחת שעל הים כללה שירה, תופים ומחולות . כל אלה היו לביטויים מְקַדְמֵי - אהבה בין האל לבין העם . אך טבעי היה שבמעמד כזה יוסיפו את ממד היופי למושא האהבה . חכמים משתמשים בביטוי זה בדרשותיהם כדי להעצים את יחסי האהבה . דרשות אחדות ראו באמירת "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ", על ידי העם, חלק של תוכנית היסטורית אלוהית . רעיון זה הקנה לעם העדפה על פני עמים אחרים ושירת במובן מסוים את רעיון הבחירה . הוא ביטא את תשוקתו של האל עוד מקדמת דנה לשמוע את השירה מפיו של עם ישראל . מדרשים אחרים, בעיקר אלו היוצרים זיקה בין - טקסטואלית בין שתי השירות הגדולות, שיר - השירים ושירת - הים, מדגישים יותר את רעיון היופי . האהבה שבין האל לבין העם הינה אהבה שבין שתי ישויות נאות, על פי המודל של הדוד והרעיה שבשיר השירים . לא זו בלבד, אלא שכל אחד מן הצדדים עושה למען העצמת יופיו של משנהו, ובמקרים מרחיקי לכת יותר, כל אחד מן הצדדים משמש, בגופו ובמעשיו, כקישוט למשנהו . לקראת סוף הפרק הראשון, מוצגת המובאה המרכזית הנ"ל מן המכילתא . השוואה בין מקורות שונים ומקבילות, מחזקת את הרעיון האסתטי המשוּקע בפסקה חשובה זו...
אל הספר