קורבן הצלחתה: מלחמת ששת הימים והחשיבה האסטרטגית־צבאית של ישראל

224 תמיר ליבל | קורבן הצלחתה : מלחמת ששת הימים והחשיבה האסטרטגית-צבאית של ישראל 5 לכן, החשיבה האסטרטגית-צבאית מוגדרת כ"מוסד" ומוסברת ש י ש ה י מ ים ו ח מ יש ים ש נ ה מומחי ביטחון . 6 על פי הלוגיקה הדיסקורסיבית-המוסדית . המאמר כולל שלושה חלקים . החלק הראשון, המשמש כנקודת מוצא, בוחן את החשיבה האסטרטגית-צבאית המסורתית של ישראל ואת תרומתה להצלחה במלחמת ששת הימים . החלק השני דן בקיפאון האינטלקטואלי הארוך בעקבות הניצחון ב- ,1967 עד לתחייה החלקית של החשיבה האסטרטגית-צבאית בשנות התשעים של המאה העשרים ובתחילת שנות האלפיים . החלק המסיים את המאמר מנתח את ההתפתחויות מאז מלחמת לבנון השנייה ( 2006 ) , ששיאן היה גיבושה מחדש של החשיבה האסטרטגית-צבאית של ישראל . החשיבה האסטרטגית-צבאית המסורתית של ישראל ומלחמת 1967 7 מגביל את זירת הדיוןאופייה האנטי אינטלקטואלי של התרבות הצבאית של ישראל 8 האחרון האסטרטגי בה למספר מועט של מנגנונים תכנוניים, דוקטרינריים וחינוכיים . מבין השלושה הוא זה שיצר את "הצורה המסורתית של החשיבה האסטרטגית- 9 צורת חשיבה זו מעולםצבאית הישראלית" בשנות החמישים של המאה הקודמת . לא נוסחה בא...  אל הספר