ידענו לכבוש, לא ידענו להחזיק

126 דב תמרי | ידענו לכבוש, לא ידענו להחזיק אל לה לישראל להיגרר למלחמה הדומה למלחמת העצמאות ( שנמשכה שנה א . ש י ש ה י מ ים ו ח מ יש ים ש נ ה וארבעה חודשים, והייתה כרוכה במחיר ששל כ- 6,000 הרוגים ) . המלחמה חייבת להיות קצרה ולא יקָרה . מלחמה ישראלית יזומה היא העדיפות הראשונה ( דוגמת מבצע "קדש" ומלחמת ב . לבנון הראשונה ) . רצויה גם מלחמת מנע, שכמובן אינה מונעת מלחמה, אבל מונעת תוצאות קשות ואת הנזקים העלולים להתרחש אם הצבאות השכנים יפתחו ראשונים במלחמה . כהשלמה לכך עוצבה תפיסת המתקפה המקדימה ( מלחמת ששת הימים ) , שפירושה הוא שאם נוצר משבר העלול להביא למלחמה, צה"ל יפתח ראשון במתקפה . מיד בפתיחת המלחמה יש לצאת למתקפה מהירה אל מרחב המדינה או ג . המדינות השכנות, לכיבוש שטח ולהשמדת כוחות צבא וכן להשגת הפסקת אש בתנאים הנוחים ביותר מבחינה צבאית ומדינית . תפיסת הביטחון התמצתה בשילוש "הרתעה", "התרעה", "הכרעה" — הַמְשָׂגָה שאף פעם לא פעלה, מכיוון שהיא פרדוקסלית בעיקרה : כל הרתעה דינה להתפוגג מתי שהוא ; התרעה אינה מובטחת ; והכרעה היא זמנית מטבעה . לכן, השילוש האמור ביטא תפיסה דטרמיניסטית . המושגים ה...  אל הספר
המכון למחקרי בטחון לאומי