ביטחון אנרגטי לנוכח משבר האקלים

184 | שםלמדלוץמללחמןקל מדאיגות . העלות הכלכלית של החרפת הבצורות, המשך הפגיעה בתוצר החקלאי והקצנה של הנזקים מאירועי אקלים תגדל . תנאי המחיה בעונת הקיץ, שתתארך ותהיה חמה יותר, יכולים לגרום להגירה של השכבות הגבוהות באוכלוסייה . תנאים קשים יותר במדינות שכנות ובאפריקה יכולים להעלות את מספר המהגרים שיגיעו לישראל ברגל ויבקשו מקלט . תנאי אקלים ותנאים כלכליים קשים יותר יכולים גם לערער את יציבות המשטרים סביבנו ולהשפיע לרעה על הסיכוי ליחסי שכנות טובים עם האוכלוסייה הפלסטינית . ככל שתנאי המחיה בישראל יהיו קשים יותר כך ייפגע החוסן הלאומי . בין התלות באנרגיה לבין הביטחון הלאומי קיים מעגל משוב שלילי אשר יש לשנותו ברמה הבינלאומית, קל וחומר ברמה הלאומית . המפתח לשבירת מעגל המשוב השלילי נמצא בצמצום פליטות גזי חממה . מאחר שצריכת אנרגיה היא מקור ל- 80 אחוזים מהפליטות במדינת ישראל ( המשרד להגנת הסביבה, 2018 ) , שינוי כיוון בתחום האנרגיה יהווה מסה קריטית להנעת תהליך של צמצום פליטות כללי בישראל . המאמר נפתח ברקע על משבר האקלים ואנרגיה ולאחר מכן מודגם כיצד מעבר לאנרגיה מתחדשת — 50 אחוזים בשנת 2030 ו- 95 אחוזי...  אל הספר
המכון למחקרי בטחון לאומי