פרק שני

188 אמשנהבפרק דול של הכהן הגל מתעלמת מחלקו "אבל מסורת חזין . הדראש ביתלא , אם דייןלא היה סת . הוצנעןתי הדיהני בבוהמרכיב הכין, ובכלל דת היבב ראי קובע בפשטות שהכהן בפרק הקודם ראינו שהכתוב המקבפירוש משנה גובמבוא, לעיל שהדרית הרשו ) אלפחות עומד בראשו . בספרות חז"ל המירו ( או פיוהגדול הוא בית הדין א עבד בית הדין כשר גם בדילן ) , אב ( כמו בערכיישתתפו כהנים ןירישה שבבית הדבדאיתהמקר די במציאות של ימי בית שני, הגוף המרכזי ( הסנהדרין ) הונהג על ייגות כהנית . ללא נצ נהדרין, שהפעילו ל . בבית המשפט דמוי הסוובראשו עמד הכהן הגד,הצדוקים שהיו כהנים נזכרה ) . לא 633מלחמות ה – ס בריבן ן את זכריה שדשפט ( בית המ, דהמרימי בהקנאים ים, אך הדבר לא מודגש על ידי יוספוס . בו גם חברים כהנאפשר כמובן שהיו 322 . ת כוהניתיגוצנ א השתתפו בו נכבדי לאי הלגיטימיות של המוסד החדש שהוקם ומתלונן שיוספוס מדגיש את נות אלו . לולתם הוא הסיבה הניכושהיעדררפש . את דיןהקהל ואלו הראויים לשבת בבי ת למדנותו . מי שראוי לכך בזכוכל ישראל, כלומר ן משתתפיםהדיתבביכימניחים יםחכמ ואם היה כהן ראוי לא מנע הדבר את מינויו, אבל הוא נבחר בשל כישוריו ו...  אל הספר