פרק שביעי

בבא בתרא 5 "האומר לחבירו חצי שדי בית לתך אני מוכר לך, משמנין ביניהן ונוטל – ל פ י ג ו ד ל מ ד ו י ק . א חצי שדה ובית לתך . אומר זה לזה חצי שדי בית לתך אני מוכר לך ולזה אומר חצי ובית לתך אני כ"ז ) . מוכר לך, משמנין ביניהן, זה נוטל חצי שדהו וזה נוטל חצי שדהו" ( פ"ו ה "בית כור עפר אני מוכר לך בסימניו ובמצרניו, אפילו פיחת שתות או הותיר – ל פ י ג ב ו ל ו ת . ב שתות, בשום הדיינין, הגיעו . פחות מכן או יתר על כן, מחזירין זה לזה . מה הוא מחזיר לו ? מעות ) . הלכה זו מחילה למעשה את דין 2 כדרך שלקח הימנו, ואם רצה מחזיר לו קרקע" ( פ"ו הכ"ה אונאה על קרקעות, אף על פי שלפי המשנה ששנינו אין הונאה לקרקעות מכיוון שאין להן גם מחיר קבוע . הברייתא בתוספתא ערה לבעיה זו של מחיר הקרקע ולכן קובעת שההונאה נמדדת לפי קביעה של מומחים חיצוניים . ה"הונאה", או הסטייה, נקבעת לפי "שומה" – "בשום הדיינין" כלומר לא הערכה אלא מדידה של השטח . ועדיין נותרה סתירת המשניות האם יש של בית דין, דין הונאה לקרקעות או לא . ב ) . "מדה בחבל" ( משנה – ל פ י מ ד יד ה . ג הרשימה בתוספתא מעבדת אפוא את הרשימה שבמשנה, מקבילה לה ומוסיפה עליה ....  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל