מציעא כרך בבבא 167 ועובר ,נו חייב להחזיר לוחבירו אינו רשאי למשכנו, ואיתנו רבנן : המלוה את " : בבליבכן וכמ אינו רשאיה את חבירו בכל השמות הללו . מאי קאמר ? אמר רב ששת, הכי קאמר : המלו , אבל אםשאין למשכן ) . הרישא קובעת בקיד ע"יר לו" ( חייב להחז – למשכנו, ואם משכנו לתי אפשרי מבחינה משפטית . אםחייב להחזירו . זה צירוף בן הואחפץ איחוווה משכן בכהמל ן ולשיטתנו התיקוה,ואכן המשך הסוגיה מתקן את המימר,איננה תקפההגבייה אסורה הרי טית ומבחינה משפ,חזירחייב להם משכןבלבד . ברמה המוסרית אסור למשכן ואהוא משפטי ים שאי אפשר לאכוף את גישתם האוטופית על הציבור . מצב . חכמים מבינסמשכון תופה מוסרית של חכמים לבין מעשי הציבור ראינו גם בדיני ריבית דומה של סתירה בין התביעה ה ( לעיל סוף פרק ד ) . ולכאורה גם ,ין ממשכןאת ההמשך ששליח בית הדגםסותרסור למשכן שאמשפטהרה לכאו צדדי ובאלימות - כנס לבית הלווה ולהפקיע באופן חדמשמעו רק להי" למשכן"שצריך לתרץ , ראוי שלא למשכן כלל : עוסקת בפן האוטופיהתוספתא . כלשהו . לדעתנו אין הדבר כןחפץ המשנה והתוספתא . בית דין, בעדינות וכו' ) תואר ( שליח ואם כבר ממשכנים אז רק באופן המ אמר עוד שאינ...
אל הספר