פרק עשירי

– חולין כרך באבבא קמ 401 לבעליו ( ולא צריך להשיבו לן, הגזלןאם החפץ בידי הגזשי ) . המשקפיים של הקונה ( האדם השלי החפץ מהגזלן, אותו ) . אבל אם אדם שלישי קנה או קיבל את שכן הבעלים לא מכרקנה אותו, . הפרשנות השנייה נושאת אופי מוסרי ומשפטיףהקניין תקשר ולכן פעל ביוהאדם השלישי כאחד . וןקטו ע"א ) , ונד - יד ע"בת השוק" ( בבלי, ק"תקנאמוראית הבבלית הכרעה זו מכונהבספרות ה בכך בסוף משנה ג . בלו מתנה . גם במשפטשת שכך הדין לא רק בקונה אלא גם בבנים שקיאו כך, המשנה מחדכך בין הקונה לנגזל, הקונה איננו חייב לנגזל מאומה . כלר של חובהין כל קשנקבע שאהרומי גזל "גזל והחליף, התוספתא : כנראה הבינה גם ד . כךיו של הנגזל הן כלפי הגזלן בלבטענות לבית חמיו קפה, גזל ופרע את חובו, גזל ושלח סבלונות מתנה, גזל ונתן בהוהקדיש, גזל ונתן ב " ( פ"י ה"כ ) . הגזלן חייב, המקבל ממנו אין עליוררי זה פטוה – ימנו המקבל ההרי זה חייב, – ה ברמה ה ) , והמשנתר לפרשנות השנייוב יווספתא מתבטאת ברמה המוסרית ( קרכל חטא . הת הוא ברובד הטכני, המקבל איננו חייברית, "פטור מלשלם" . "פטור" הוא ברמה המוסהטכנית . גזל כלוםר את החפץ ואיננו חייב לנלהחזי – נע...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל