פרק שביעי

– חולין כרך באבבא קמ 245 . במדרש חוזר 323 נהבאבטלה ממק הכספי שנזולא את העבודה ך המוסרי של הלהדגשת הער ) . 992פטים, מסכתא דנזיקין טו, עמ' ישמעאל, משדרביאמכילתה ( ון שונק בסגננימוותו א ות שהדין במשנה חל רק על גנב, וגזלן איננו משלם כפל . במבואשהבאנו מניחכל הפרשנויות לשוןרם מבחינת בשבעל פה,התורה וראינו כי זו פרשנות שיטתית של עסקנו בשאלה זו כולל גזלן . אומנם גם מצאנו ברו, חקח רכוש כולל כל הלוגנב"ש ש"ר ניתן לפרה בהחלטהתו עלות על החפץ הגנוב דין גנב כדין גזלן, אבל לא מצאנו דעות שבכל הנוגע לקניית החפץ ולב שנות היא פרו אפוא הלכה שאין עליה חולקים . ר שגזלן משלם תשלומי כפל . זומי שסב דים אזים נפריהם מונחשגנב וגזלןרברו, אםקליתר דיוחית . או ך לא הכרת לתורה, אריאפש פשר שגנב וגזלן הן מילים נרדפות . זו פרשנות הכרחית לתורה, ברם מבחינת התורה והתנ"ך א לי האם היא קיימת כבר במקרא, או אואיננו יודעים אפוא לקבוע ממתי ההבחנה בין גנב וגזלן . יה . לחולקים עהלכה שאין ו ם, זפנילים . על כת של חכמאו פרשנושה מסיני, למרת הלכה מסו בהיר מעט את הדברים בפירוש למשנה בפ"ט מ"א העוסקת בגזלן . נ כתב יד קופמן"יעפ "מרובה" בלשון ח...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל