פרק רביעי

236 גמשנה ד פרק הביאה אתפשוט : לא הדרשה"רעהו" ולא הקדש . לשיטתנו הדבר – עיל לקנו שבה עס היא על הפסוק האמור בדינירשה אחרת ון גרר את הדרשה ונתלה בה . דרעיא הה, אל ההלכ עובד הגוי זה בך''אי ) ולפיה " ( שמות כג דבדה "כי תפגע שור איבך או חמרו . . . " השבת א . שתי דרשות 309 ) 324 ספא ג, עמ' תא דככ, מסבי ישמעאל, משפטים דרילתא כאלילים" ( מ ייב שלפי המדרש שצוטט שור נוכרי חיף נוסעוד בשם הירושלמי . ספות הובאו לעיל נו המדרש פי הנוכרים מידה של חסד וחברות, אך ת אבדה . לכאורה זה משפט המגלה כלבהשב ויב . ב לאששהנוכרי נח הנתון גשת נות והדלהגברת העוימנוצל ת . ימדרשעד כאן ההנמקה ה ראה שבע', ויתר גויםד ארץ ראה 'עמד וימוד"י : ההנמקה העניינית היא בתלמוד הבבל אל . רבי יוחנן אמר,שלא קיימו, עמד והתיר ממונן לישרבני נח, כיון מצות שקיבלו עליהם יתרק "והפסוי, לח ע"א ) . ( בבל ראל"ונם ליש', מפארן הופיע ממר פארןמהכא : 'הופיע מה נימוק ענייני . הופיע כמקור לדרשה גם בירושלמי, אבל הבבלי מוסיף לה ) ג ו ( חבקוקגוים" את ה"דינים", כלומר דיני ממונות . ים הוטלו שבע מצוות בני נח ואלו כוללות רנוכעל ה אלא ודים . היהתית כמו הלכ חום ...  אל הספר