פרק שלישי

157 ב ה משנפרק א לא נעסוק,עסקנו בפירושה במקומהסבוכה ו ) . המשנה 204 ב מ"ב"ואין להם דפנות" ( פ,שהן שישות ) ( בעלי דפנות דקאפוא בכל הפרטים אלא בעולה לענייננו . המדובר בכלי חרס דקים ון, במה לי שנשבר ועדיין יכול לשמש לאכסכ : ההלכתית היאהשאלה . ים ילושת ורלהם קרק ןואם הוא קטן אי, ( מקבל טומאה ) אים הוא נחשב לכלי וטמ מתא גודלבנמדד . אם הואוא ה שומעים שכליאנו מקבל טומאה . גודל השבר המקבל טומאה תלוי בגודל הכלי המקורי . הוא ליטר ) , 65 - 50 הם מכילים חמש סאים ( תים י, ולע 205 ) ליטר 54 . 0 לוג ( נפחם תים יחרס דקים לע חבית לודית . ם מהותיים לדיון שלנו אינ ואלויבא חולק בפרטים,ל . רבי עקשהוא כלי גדו . רבן יוחנן בן"דקים"מהכלים הללו המכונים שנייםןבית לחמית ( הנוצרת בבית לחם ) ה וח לי חרס דקים יו, מבהיר שכוקת התנאים שפעלו אחרזכאי, שאמר את דבריו ללא קשר למחל רבים של חבית,ןהנות וך ) וחביונות . חבירבים של פשהם כלים גדולים, פכים ( ,הם חצבים "אין,שומעים שדפנות החבית ישרותאנו ם . עוד יעם קרקרת ושוליל התיאור דלהלןלוהיא בכ כלומר הדופן איננה מקבלת אלא היא ישרה . ,להם דפנות" אמר חביות לודיות אלא סתם לודיות, וכ...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל