2. שרפות בספרות ההלכתית והאגדית

בוא למסכת נזיקיןמ 184 בבית המדרש עצמו היו . דרשישראלי קשור יותר לריאליה ופחות לבית המ - שהתלמוד הארץ . מעט דלקות ובעיקר חשו בחוסר ,אם כן נראה שאכן בני התקופה הכירו את תופעת הדליקות, חששו מהן בה סכנהןלפיכך ההיתרים הרבים לכבות את האש בשבת למרות שאי . היכולת לשלוט בהם מֵקֵלהיחס ה . הה כלפי הצתה נראה עוד יותר תמומֵקֵל לאור זאת התמיהה על היחס ה . מיידית . מצטרף לדעתנו לרשימת ההלכות התיאורטיות, ואיננו מעיד על היחס המעשי כלפי המצית בוא למסכת נזיקיןמ 180 - נושא השרפה סובל מ"תת . בזהירותאת המידע שסיכמנו בקטע הקודם יש לשקול, עם זאת אוטופי שלייתכן שהדבר נובע מהאופי המעט . ללא סיבה נראית לעין, ייצוג" במסכת נזיקין ייתכן שגם חכמים מיעטו לעסוק, מכיוון שגם בתורה השרפה נזכרת רק בפסוק אחד . המסכת . בה גם דין טמון כפי שניסחוהו חכמים . במיוחדמֵקֵלבעיניים של היום היחס לשרפה והצתה נתפס 317 ) להלן פ"ו מ"ה – פטור מטמון ( מעיד על הקלה מינימלית, רק על ות המצית חייב בזהיר . כמו כן המצית . אין כלל ביטוי לכך שהמצית חייב בזהירות יתרה שכן יצר היזק . חפצים גלויים הפשיעה שבעצם ההדלקה איננה נחשבת לראויה . פטור על הנזקי...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל