ב. עמדות הציבור ביחס לשטחי יהודה ושומרון — התנחלויות ופינוי יישובים

שער שלישי : אתגרים חיצוניים-ביטחוניים | 75 חלקים בחברה הישראלית מדובר בסוגיה שהיא יותר רגשית-דתית, עבור אחרים מדובר בסוגיה שהיא יותר לאומית-ביטחונית . האחרונים מעלים טיעונים מעשיים המדגישים את המגמות הדמוגרפיות של אוכלוסייה פלסטינית הולכת ומתרבה, וכן את התבונה שבחיפוש פתרונות מדיניים בני-קיימא כדי לסכל עימות צבאי . אחרים נוטים לראות בעימות צבאי אירוע בלתי נמנע, ומשום כך מעדיפים את העומק האסטרטגי שמקנה החזקת השטחים . ככלל, במשך שנים רבות געש השיח הפוליטי בישראל בנוגע לעתידם של "שטחי 76" בין שני מחנות פוליטיים קוטביים : מחנה השמאל, שביקש להסיר את השליטה הישראלית מהשטחים ומהאוכלוסייה הפלסטינית ולפעול להקמת מדינה פלסטינית לצידה של ישראל ; ומחנה הימין, שביקש לבסס את האחיזה הישראלית בשטחי ארץ ישראל מנהר הירדן ועד הים התיכון, ולפעול להרחבת ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון . הטענה שאין להחזיר שטחים נתמכה בעבר בעובדה שלא היה בנמצא 34 מאחר שהמערכת הפוליטית כל שלטון ערבי מוכר שאפשר היה לשאת ולתת איתו . חצויה, התוצאות שהתקבלו במחקרי דעת קהל היו מגוונות, בהתאם לתנאים ששררו בזמן עריכת הסקר ולניסוח ה...  אל הספר
המכון למחקרי בטחון לאומי