6.1 משטר המקרקעין ביישובים הערבים

76 פרק 6 : בעייתיות ומורכבות התכנון ביישובים הערבים מדיניות המקרקעין הממלכתית בישראל, למרות התמורות שחלו בה, עדיין מהווה אמצעי בסיסי לארגון מרחבי, מאפשרת הזדמנויות פיתוח ומַנחָה את התכנון הארצי, המחוזי והמקומי . מדיניות זו כוללת שלושה מרכיבים : הבעלות על הקרקעות, התכנון והניהול המוניציפלי . מרכיביה של מדיניות מקרקעין אלה עדיין מרוכזים בידי הממשל המרכזי, המעצב באמצעותם את המרחב היישובי הארצי והאזורי ומייצר דיפרנציאליות בין יישובים ובין קהילות . בתחום הבעלות חוקקה המדינה את חוק יסוד מקרקעי ישראל, שבאמצעותו הוקם הגוף הממלכתי "מִנהל מקרקעי ישראל" ( ממ"י ) , הנקרא כיום "רשות מקרקעי ישראל" ( רמ"י ) , שהיא בעלת השליטה והניהול בכ- % 93 משטח המדינה . חלק משטח זה עבר תהליך הפרטה, או הוחכר לבעלים פרטיים, ובו קיימים שימושים למגורים ולפרויקטים כלכליים, או שהוא מוחכר לרשויות המקומיות להקמת פרויקטים ציבוריים . שליטתה של מדינת ישראל ברוב הקרקעות במדינה היא תהליך היסטורי וגיאופוליטי . חלק מקרקעות אלה, שהן כיום בבעלות המדינה, מקורן בקרקעות שהיו מלכתחילה בבעלות אזרחים ערביים ; הן הופקעו מבעליהן הערביים ע...  אל הספר
המכון למחקרי בטחון לאומי