3.1 דמוגרפיה

42 פרק 3 : החברה הערבית בישראל : תמורות ומגמות וכן עלייה ברמת הצריכה ואיכות החיים המלוּוָה בחיפוש של תעסוקה שאינה תלויה במנגנוני הסיוע הכספיים של המשפחה המורחבת והחמולה ( גרה, 2016 ; ח'מאיסי, 2015 ) . מבחינת המדרג היישובי מרוכזת מרבית האוכלוסייה הערבית בישראל ביישובים קטנים באזורי הפריפריה של המדינה ( ח'מאיסי, 2013 ) . עם הקמת המדינה נעקרה או עזבה מרבית האוכלוסייה הערבית את שטח המדינה החדשה, ואלה שנותרו בה ישבו בגליל, במשולש ובנגב ( ח'מאיסי וגונן, 1992 ) . מיעוט האוכלוסייה הערבית שבחר לעבור ממקומו ולהתיישב באזור הגלעין של המדינה, הגיע אל השכונות הערביות בערים מעורבות כגון עכו, חיפה, תל אביב-יפו, לוד ורמלה ( עבאס, 2016 ) . בקרב היישובים הערביים ניכרת יותר ויותר שוֹנוּת מובהקת מאז תחילת שנות התשעים של המאה שעברה, כתוצאה מתהליכים הקשורים למידת נכונותה של האוכלוסייה להיפתח לקליטת מהגרים פנימיים וכתוצאה מתהליכים חיצוניים הקשורים למדיניות התכנון ברמה השלטונית . בתוך היישובים המעורבים נוצרת והולכת היבדלות על בסיס עדתי . בדרך כלל היישובים הדרוזיים הם עדיין יישובים אוטונומיים ומתפתח בהם אורח חי...  אל הספר
המכון למחקרי בטחון לאומי