2.4 מאפייני תכנון בישראל — מרכז מול פריפריה

39 פרק 2 : מערכת התכנון בישראל ערביים מלפני מלחמת 1948 , שאוכלוסייתם גורשה או ברחה במהלך המלחמה ולאחריה והם ניטשו מיושב, אוכלסו מחדש והוקמו יישובים עירוניים יהודים חדשים ( גולן, 1992 ; אורבך, 2001 ) . מדיניות התכנון של פיזור האוכלוסייה היהודית והקמת יישובים חדשים עבורה היא חלק מתפיסה של ייהוד המרחב וכיבוש אתנו-לאומי על ידי שליטה בקרקע ( טרכטנברג, 2017 ) , מימוש תכנון מגביל מסדיר עבור הערבים — ותכנון יוזם, כולל הקמת יישובים חדשים, עבור יהודים ( ח'מאיסי, 1990 ; פייטלסון, 2012 ) . ממשלת הליכוד, אשר עלתה לשלטון ב- 1977 , הפנתה את תשומת הלב ליישוב יהודים באזורי הגדה המערבית וחבל עזה . בשנות השמונים, בעקבות חשש מהתרחבותה הפיסית של האוכלוסייה הערבית על אדמות הגליל, הוחלט להגדיל את תפרוסת האוכלוסייה היהודית באזור זה ; כמו כן הוחלט על מניעת רצף טריטוריאלי בין היישובים הערביים והקמת יישובים קהילתיים יהודיים — פרויקט המִצפים, שהוא חלק ממדיניות ייהוד המרחב ושליטה בו ( יפתחאל, 2017 ) . בשנות התשעים נחלשה מחויבותה של המדינה לפיזור האוכלוסייה, וכך נוצר גל של יישובים חדשים באזור המרכז, הועמד היצע של פ...  אל הספר
המכון למחקרי בטחון לאומי