2.2 מאפייני מערכת התכנון בישראל

31 פרק 2 : מערכת התכנון בישראל זכויות מהוּוָנות במקרקעי ישראל, במטרה למנוע הזדקקות יתר של בעלי הזכות לשירותי מִנהל מקרקעי ישראל . כמו כן הציעה הוועדה לערוך חלוקה מחדש של האחריות בתחום התכנון בין הגורמים הממשלתיים, באופן שהאחריות על התכנון המִתארי בכל הרמות תהיה בידי מִנהל התכנון שבמשרד הפנים, ואילו האחריות על התכנון המפורט תהיה בידי מִנהל מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון והרשויות המקומיות . מבחינה מבנית ושלטונית מערכת התכנון בישראל מאופיינת כמערכת מסדירה ובעלת היסטוריה לא דמוקרטית ( שמואלי, 2013 ) . מנגנון המנדט הבריטי ראה בתכנון כלי שליטה, ואילו גופי התכנון של התנועה הציונית ראו בו כלי להגשמת מטרות לאומיות . מערכת התכנון של מדינת ישראל היא שילוב בין שני המנגנונים, שבו נדחק הצידה התפקיד המקורי והבסיסי של שירות הציבור ( אלפסי ופורטוגלי, 2009 ) . הבסיס לפעילות מוסדות התכנון בדרג הארצי והמחוזי הוא חוק התכנון והבנייה התשכ"ה — 1965 , המגדיר את מוסדות התכנון, את סוגי התוכניות השונים ואת המדרג ביניהם . נוסף על כך קובע החוק את תהליך הטיפול בתוכניות השונות ( תוכנית מִתאר ארצית — תמ"א ; תוכנית ...  אל הספר