נספח ב': גישות להסדרת מעמד הערבים במדינה

226 נספחים ד . הדרישה כי ישראל תהא "מדינת כל אזרחיה" אינה שוללת בהכרח את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אם כל שנדרש על פי מטרה זו הוא שוויון בין כל אזרחי ישראל . לעומת זאת, אם המטרה מכוונת כדי לפגוע ברציונל המונח ביסוד הקמת המדינה, ובכך לשלול את אופייה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, כי אז יש בכך כדי לפגוע במאפיינים הגרעיניים המאפיינים את 423 מדינת ישראל כמדינה יהודית . מישאל חשין ז״ל : המשפט הישראלי מכיר בזכויות אינדיווידואליות בלבד, ההחלטה על ההכרה בזכויות קיבוציות נתונה לרשויות הפוליטיות א . הזכויות המוכרות במשפט הישראלי, כולל לערבים, הן זכויות שנושאן הוא האדם היחיד, שכן המשפט הישראלי אינו מכיר בזכות קולקטיבית שכנגדה עומדת "חובת 424 עשה" לטיפוח זהותה ותרבותה הייחודית של קבוצת אוכלוסייה מסוימת . ב . כך למשל, אין חובה על המדינה להוסיף כיתוב בערבית בשילוט העירוני בכל ערי ישראל, שכן הערבים אינם מוכרים כקבוצת מיעוט לאומית ותרבותית הזכאית — באמצעות השפה הערבית — לשימור ולטיפוח זהותה הלאומית והתרבותית 425 הנבדלת . ג . קיים פער גדול בהקצאת משאבים לאוכלוסייה לעומת העדות ...  אל הספר
המכון למחקרי בטחון לאומי