204 חלק שלישי : סיכום והמלצות מצויות הוראות המעגנות למעשה את עקרון השוויון האינדיווידואלי, ואוסרות על אפליה בין אזרחי המדינה בשל השתייכות קבוצתית כגון דת, מין ולאום . כן מצויות הוראות המעניקות העדפה מתקנת לערבים, לרבות תיקוני חקיקה בדבר ייצוג הולם והרחבתם בפסיקת בית המשפט העליון . על מנת להביא לידי ביטוי את השוויון האזרחי הפורמלי של אזרחי ישראל הערבים, על מוסדות המדינה לממש הוראות אלו שאינן מקוימות במלואן . כן נדרשות פעולות גם באמצעות פעילות אזרחית ערה ונחושה . סוגיית מעמדם הקיבוצי של הערבים במדינה המגדירה עצמה כ"יהודית ודמוקרטית" מעוררת מתח בלתי-נמנע . כמו "ועדת אור", גם שופט בית המשפט העליון בדימוס, מישאל חשין, מחזיק בדעה כי הכרה בזכויות קולקטיביות לערבים בישראל היא מעשה פוליטי, והסמכות לכך נתונה לרשויות הפוליטיות . יחד עם זאת, שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יצחק זמיר, מאמין כי הזכות להקצאה שוויונית של משאבי המדינה אינה מוגבלת לזכויות אישיות, אלא היא גם זכות קבוצתית מובהקת ובעלת חשיבות מעשית רבה . לדעתו, מבחינה עקרונית, בית המשפט מוסמך וגם ראוי לקבוע ולפתח זכויות קבוצתיות, ובכלל...
אל הספר