בקודש חזיתיך - שמואל | 66 שיסתפק כל , ביניהם ומרצונם הטוב באו לכלל הסכמה , אבל עכשיו . כדי לתת מקום גם לחבירו , ט אחד במוע הרי אנו , שאנו מבחינים בין תנועה רצונית למכנית יודעים כי לא בדעת ורצון מולידים פה הכוחות כל אחד מהם , אדרבא , כי אם " פשרתם " המקוריים את משתדל לבלי לזוז ממהלכו אף כמלוא , עושה רק את שלו ניהם יחד אלא שמן ההשתדלות הזאת עצמה של ש , נימא שאינה מתאימה , יוצאה ממילא תנועה שלישית ממוצעת כל כתבי , " כהן ונביא " , אחד העם ) . בשלמות לא לזה ולא לזה ( צ ' עמ , ג " שי ת ירושלים , אחד העם . בפסקה זו פותח אחד העם את מאמרו על ההבדל בין כוהן לנביא המלא בכל חושיו ורגשותיו ברעיון " בעל צד אחד " הנביא הוא ם לבו לתנאי החיים ולקשיים הוא אינו שׂ . הממלא אותו מוסרי וצופה תמיד במה שצריך להיות ולא במה שיכול , הנלווים אליהם שומר משמרת , מצומצם , קיצוני , הוא נשאר תמיד בפרטיותו . להיות . צד אחד ועינו צרה בכל נטייה לצד אחר על הכוהן בא לעולם רק בעקבות הצלחת הנבואה להשפיע מרוחה אינו מבקש רק מה שצריך , הכוהן כורת ברית עם המציאות . ר ודםבש ההרמוניה את הכוהן אמור ליצור . להיות אלא מה שאפשר שיהיה ....
אל הספר