I עַם הסקר 184 היה תמיד הפרק העוסק בשחיתות, אפשרית או נתפסת, של פוליטיקאים, בראשם שרים וחברי כנסת . בעיתונות התפרסם לכן מעין "מצעד המושחתים" ולמרבה ההפתעה בין המובילים במצעד זה היה גם חבר הכנסת אחמד טיבי . לאחמד טיבי יש והיו מן הסתם אוהדים לצד מתנגדים, לדרכו ולמעשיו, אך הוא לא הואשם מעולם בשחיתות ונושא זה כלל לא יוחס לו . העובדה שממצא זה היה עקבי, עורר תמיהה רבה ודרש בחינה נוספת, וזו אכן העלתה כי לא יוחסה לו "שחיתות רגילה" ( על-פי פרמטרים מקובלים הקשורים למשל לדרכי מימון, או למינויים לא כשירים ) , וכל "אשמתו" הייתה בכך שחלקים רבים מן הציבור מתנגדים לתפיסתו הבסיסית, למעשיו ולהצהרותיו, ומצאו בכך דרך להענישו . לשם המחשה, שלושת חברי הכנסת שנתפסו כמושחתים ביותר מבין חברי הכנסת ה - 18 היו : 1 . צחי הנגבי 2 . אחמד טיבי 3 . רוחמה אברהם ( 1 ) . שנה קודם לכן ( 2008 ) שלושת האישים שנתפסו בסקר כישרים ביותר היו : שלי יחימוביץ, עמי איילון, ציפי לבני וחיים אורון . ביחס לאחמד טיבי : % 35 תפסו אותו כמושחת, % 17 כישר, % 13 ככה - ככה ו - % 35 לא יודעים . מי שנתפסו בשנה זו כמושחתים ביותר היו אהוד אולמרט ו...
אל הספר