הסרט המסחרי

73 מהגלות אל המסך “פתאת מן פלסטין” ( נובמבר 1948 ) לא עוסק בפוליטיקה, ומציג נושאים שוליים שאין להם כל רקע או ערך היסטורי . הבמאי מחמוד דו אל - פוקקאר בחר בלוחם מחיל האוויר המצרי שנלחם למען פלסטין, שמצליח ( בסרט ) להפיל מטוס ישראלי . מצד אחד, הדבר מעצים את כוחם של המצרים על חשבונם של הפלסטינים ושל השאלה הפלסטינית, ומצד שני, דמיונו של הבמאי מוכיח את חוסר יחסו ואחריותו כלפי השאלה הפלסטינית בפרט וכלפי האמת ההיסטורית בכלל . למרות ששם הסרט הוא "פתאת מן פלסטין" ( בחורה מפלסטין ) , הרי שמשימתה של הבחורה הייתה להכיר את החייל המצרי שנפצע במהלך המלחמה, להתאהב בו ולהתחתן איתו, כשהדבר מסמל את האחדות המצרית פלסטינית . תסריט זה מעיד במובהק על שייכותו לסרטים המסחריים . “נאדיה” ( פטין עבד אל - ווהאב, פברואר, 1949 ) מציג את סיפורה של המורה נאדיה, הנאבקת למען חינוך אחיה . תקוותה שאחיה הגדול, שעזב את מצרים למען הלחימה בפלסטין, יחזור בשלום הביתה . הוא נהרג במלחמה . הסרט ממשיך לאחר מכן בהצגת סיפור אהבה רחוק מהמציאות הפוליטית - צבאית . יש להדגיש כי הסרט לא הקדיש שום ערך מוסף למאבק הפלסטיני, להפך, הוא מציג סי...  אל הספר