34 טוני באסילה אל - עדס וכפר סלמה הגבירו את הבריחה, ולכן בפברואר 1948 נמצאו כפרים ערביים נטושים . לפני הפסקת האש הראשונה, המדיניות בקרב הדיפלומטים היהודים קראה להשאיר את הערבים במקומות מגוריהם, מלבד המקומות המסכנים את חיי היהודים . המדיניות היהודית השתנתה אחרי הפסקת האש וקראה לגירוש הערבים הן מהאזורים שנכבשו על ידיהם והן מהאזורים השייכים ליהודים על פי תוכנית החלוקה . כניסת ההגנה והאצ"ל לערים ולכפרים, כמו לוד, רמלה, בית שאן, מגדל, טירה ואחרים, הפחידה את הערבים וגרמה להם לצאת מאזור מגוריהם, ואף לספר במקומות אחרים על היחס של כוחות היהודים כלפיהם . "העברת השמועות מכפר לכפר שצבא היהודים פוגע קשות בהם, גרם, בהרבה מקרים, ליציאת הערבים האחרים ממקום מגוריהם לפני כניסת כוחות היהודים לכפריהם" ( הווארי, עמ' 315 ) . שמועות שנפוצו על תגובות יהודיות צפויות בעקבות התקפות של ערבים, קל וחומר התגובות עצמן, של היהודים, עודדו את הבריחה . הרעב, הסבל והמחלות השונות, בצל כיבוש הכפרים, גרמו גם הם לנטישת אותם כפרים . "הפגיעה ביעדים כלכליים הייתה הדרך העיקרית להזיק לערבים ולהמעיט את רצון הלחימה שלהם" ( גלבר, עמ'...
אל הספר