210 | אהרון גוניק התעשייה ברובה תושבת, ולכן רוב מוחלט של האוכלוסייה ייאלץ לחזור לתקופה האגררית, כלומר לעסוק בחקלאות וברעיית צאן . הפועלים ימשיכו לבנות בתים ולסלול כבישים כמו בעבר . לא הכול יהיה "שחור", בהרבה מדינות חסרות דלק הותקנו בעבר תחנות כוח הפועלות על אנרגיה הידרואלקטרית וחלופית . תחנות אלו תמשכנה לפעול ולכן תהיה בהן אספקת חשמל לרחובות, לבתי מגורים, למרכזים רפואיים ולמשרדים . יש להניח שתהיה גם תקשורת טכנולוגית ושיפעלו חלק מהמערכות שפותחו אשר אינן צורכות אנרגיה . התושבים "המודחים" ינסו בוודאי לחדור למדינות השולטות על מקורות האנרגיה, אך השלטונות יציבו לאורך הגבולות גדרות וכלי נשק אוטומטיים אשר יקטלו ללא רחמים או פשרות כל מי שינסה להתקרב לגבול . אני מקווה שבעקבות האסון "ירד סוף סוף האסימון" וראשי המדינות השולטות יאמצו את ההמלצות בספר, וכתוצאה מכך יתחיל תהליך מואץ של הקמת כורי כוח גרעיניים ואנרגיה חלופית . פיתוח זה יאפשר להם לדחוק את הקץ בכמה עשרות שנים נוספות .
אל הספר